קורות חיים
ניר נולד בגבעתיים בה גדל וחונך בביה"ס היסודי ע"ש כצנלסון. הוא הצטרף לפעילות בנוער העובד וסיים את ביה"ס התיכון שמעון בן צבי בגבעתיים במגמה הריאלית פיזיקאלית.
כבר אז היה ניר אהוד ומקובל ובמסגרת הנוער העובד פעל כמדריך. ניר בלט בהובלה שקטה של חבורה, כמו שאמרו חברים שהעריצו אותו דווקא בגלל אופן החשיבה השקט והבוטח.
עם סיום לימודיו עברה המשפחה לזכרון יעקב וניר התגייס לצבא. הוא התנדב לצנחנים וכשקיבלו אותו הוא פרח מאושר.
מתברר שניר היה בעל יכולת סיבולת ורצון - לא הכושר הגופני הוא שבלט אצלו אלא דווקא כושר המנהיגות.
כבר עם תחילת שירותו הצבאי היה זה שבכל הרגעים הקשים היה מעודד ולא נותן לחברים לדעוך או ליפול. הוא היה דוחף ומרומם קדימה, מונע מהם להישבר.
עם עליתו של הגדוד בפעם הראשונה לקו בלבנון נפל חברו הטוב, ערן ברג מחדרה. שניהם היו צמד שהלך יחדיו עד אותו רגע. ניר עבר תקופה קשה ועברו מספר חודשים עד שחזר לעצמו.
לאחר מכן נשלח ניר לקורס סמלים. עם סיומו בהצלחה חזר ניר לגדוד 890, שם מונה כמ"כ צעיר וכאן החל לבלוט בתכונותיו החיוביות ובגישה ובדרך שאינן מהמקובלות.
ניר התנגד לדרך הטירטורים. מתברר שצה"ל גילה את הפוטנציאל שבו וקידם אותו לקורס קצינים. ניר סיים את קורס קציני חי"ר בהצלחה, ביולי 95, ויחד עם עוד ארבעה מחבריו מגדוד הצנחנים הוצב בגדוד "חרוב".
ביום העצמאות 96 קיבל ניר תעודת הצטיינות כקצין מצטיין אוגדתי. ניר המופנם מטבעו לא תמיד שיתף את המשפחה בחוויותיו כחייל "עניינים של צבא תשאיר לי, ואני לא אתערב בענייני כדורגל" היה עונה לשאלות.
הרבה מפעילותו כמפקד היתה לעזור לחייליו ופקודיו. ב-26.9.96 היום הנמהר והכואב, כאשר לכח מג"ב ששמר בתוך קבר יוסף בשכם היו מספר נפגעים, וניר ביקש עזרה בחילוצם, נכנסו 4 נגמ"שים לבצע את החילוף. 3 נגמשים יצאו חזרה ונגמ"ש אחד נשאר לאבטחה. החיילים שבנגמ"ש קיבלו אש צולבת מ-360 מעלות, ומיד היו בינהם הרוגים ופצועים. באותו הזמן קיבל ניר את ההודעה על הנפגעים ונכנס עם שני נגמ"שים נוספים לחלצם. הפגועים חולצו ונגמ"ש הפגועים עקף כאשר 2 נגמ"שים אחרים יצאו מיד החוצה. במהלך היציאה נפגע ניר אנושות ופונה לביה"ח הדסה, שם נקבע מותו.
לאחר נפילתו של ניר הוענקה למשפחה תעודת הוקרה וכבוד: "ניר ראה את שירותו כשליחות שנשא בה במסירות ובאהבה. נכון ומסור תמיד, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניו".
בתום השנה הראשונה לנפילתו, הקימה המשפחה אנדרטה לזכרו של ניר, הניצבת בגן הנושא את שמו.
ניר נהג לצטט בפני חייליו את דבריו של בן גוריון: "כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו".
דומה שבחייו ובמותו אכן מימש ניר את משנתו זו.
יהי זכרו ברוך.