קורות חיים
איתמר הי"ד נולד בי"ז סיוון תשמ"ה (27.5.1975), בביה"ח ביקור-חולים בירושלים. איתמר בנם בכורם של רותי ואברהם, אח לנעמה, הדר ואלה.
ילדותו של איתמר עברה בגרעין ההתישבותי שבמישור אדומים. בשנת 1981 עלתה המשפחה ליישוב כפר-אדומים ונמנתה עם הגרעין המייסד של היישוב.
איתמר למד בבית-ספר היסודי שבכפר ובתיכון למד בביה"ס "אורט ספניאן" בירושלים, שם סיים את לימודיו התיכוניים.
איתמר התגייס לצה"ל ב-25.11.93 לחרמ"ש ושלושה חודשים לפני נפילתו הצטרף להקמת גדוד "חרוב".
שבועיים לפני תום שירותו הצבאי נפל איתמר בקרב על קבר יוסף, כאשר נחלץ לעזרת חבריו שהיו נצורים בקבר יוסף בשכם. איתמר נפל ב-י"ג תשרי התשנ"ז (26.9.96) בארועי הדמים שפרצו בעקבות פתיחת מנהרת הכותל.
כילד היה איתמר, עשוי ללא חת, פעיל, שמח ושובב. הוא השתתף בחוגי כדורגל, קראטה, כדורסל, קליעה למטרה ושחיה, ויחד עם שאר ילדי הכפר חווה ילדות עשירה בהרפתקאות, טיולים, משחקים, תחרויות ומעשי שובבות רבים וכל זאת במרחבי הנוף המידברי, הראשוני והמדהים המקיף את היישוב.
הוא הכיר כל גבעה, אבן, שיח ועץ ואהב לטייל ולשחות במימי ואדי קלט שלמרגלות הכפר.
איתמר היה מלא אהבה, סבלנות, דאגה ואחריות. בכל מקום זכה להערצה מצד הסובבים אותו.
איתמר גדל להיות נער גבוה וחסון, בעל כוח פיזי רב, נוכחות בולטת, כושר מנהיגות, חוש הומור ומעל לכל חוש צדק ומוסר.
איתמר בחור חרוץ שאהב בעיקר לעזור לאברהם האב במפעל למצננים, כל חופשה מהצבא ניצל איתמר לעבוד במפעל והתווה את הדרך לנהל את המפעל מיד עם סיום שירותו הצבאי.
לאיתמר היו הרבה מאוד חברים שסובבו אותו והתייחסו אליו כאל סלע איתן, צוק נישא, שלעולם לא יכזיב. החברים בצבא תמיד התלוצצו שאם הם יקלעו לקרב אף כדור לא יחדור דרך איתמר וזאת בגלל חוסנו.
השיר שנכתב על איתמר יכול לבטא זאת יותר מכל:
איתמר
היתה לך נשמה רחבה
אקסטרא לארג', אקסטרא, אקסטרא
נשמות כאלה אפשר להזמין רק בהזמנה
אלוקים תופר אותן בעצמו.
אחת, אחת.
איתמר.
היתה לך נשמה רחבה
אקסטרא לארג', אקסטרא, אקסטרא
היא היתה כמעט חדשה
כמעט לא משומשת
והיתה לה בצד תווית
עם חיוך משגע.
איתמר.היתה לך נשמה רחבה
אקסטרא לארג', אקסטרא, אקסטרא
היא מציצה מבעד למשקפיך
היא קרנה דרך זרועותיך
ידיך, גופך,
כתפיך הרחבות נשאו אותה
עד שחדלו.
ואכן נשמה גדולה ורחבה, חלומה של כל אם. נהוג לאמור "אחרי מות קדושים אמור" אך עם איתמר תמיד תמיד אמרנו קדושים בחייו.
רותי (האם): מידי יום הייתי מודה לאלוקים על הילד המושלם שקיבלתי, על הזכות הגדולה לגדל ילד, נער, בחור שכזה. 21 שנים של שיכרון, של הודיה לקב"ה על מתנה כזאת נפלאה.
באחת האזכרות שאל אותנו אחד הרבנים אילו היתה ניתנת לנו הבחירה, לפני שאיתמר נולד, שיוולד לנו תינוק ויחיה חיים מאושרים, מושלמים, בן המכבד את הוריו, את אחיותיו. יפה, חסון, יודע רק אהבה ויחיה רק 21 שנים. לעומת האפשרות שלא יוולד כלל. התשובה הספונטנית והמהירה היתה כמובן האפשרות הראשונה, על מתנה כזאת לא מוותרים.
היום, איתמר, אחרי שנלקחת מאיתנו, הפצע רק מעמיק, ממאנים להינחם רק מנסים בכל כוחנו להיאחז בזכרונות הנפלאים שהותרת עם אחיותיך הנפלאות - נעמה, הדר ואלה שכל-כך חסרות אותך. עם שלי החברה המקסימה.
איתמר, אומרים שחיילים שנהרגים על קידוש ה', נמצאים במקום הכי טוב במרומים. אנחנו מאד מאמינים שאכן אתה נמצא במקום הכי טוב. דע לך איתמר שלנו שאתה הותרת אותנו בעולם של מטה בלעדיך, אך עם ים של אנשים אוהבים ותומכים. החל במשפחה, חברים, תושבי כפר-אדומים, חבריך מהצבא, מהתיכון, חברות אוהבות, וכמובן גדוד "חרוב" חיילים, קצינים ומפקדים. כולם כולם שתמיד זוכרים, תומכים, מבקרים, מעודדים ואוהבים.
אוהבים לנצח
אבא אמא
נעמה, הדר ואלה.
יהי זכרך ברוך.